“A room without books is like a body without a soul.” ― Marcus Tullius Cicero

יום שישי, 13 בינואר 2012

Battle Royale מאת Koushun Takami.








Battle Royale מאת Koushun Takami.



רב המכר מעורר המחלוקת של קושון טאקאמי. ב-2010 הוציאו את הספר בתרגום מחודש בארצות הברית (כולל הקדמה שנוספה לו ושאלות ותשובות). בעקבות הספר יצא לאקרנים סרט (הסרט יצא כשנה לאחר יציאת הספר, וב-2010 הוציאו בארצות
הברית את הסרט מחדש באקרנים רק בגרסת תלת-מימד). בנוסף, יצאה גם סדרת מנגה (קומיקס יפני). בארצות הברית שוקלים לעשות עיבוד הוליוודי מחודש.

הסיפור של "באטל רויאל" מתרחש במציאות אלטרנטיבית, בה יפן הטוטליטרית נמצאת במשבר. יפן היא מדינת פשע ומערכת החינוך על סף קריסה מוחלטת. מליון אזרחים מחוסרי עבודה. כ-800 אלף תלמידים מכריזים על חרם כללי על בתי הספר. מורים נדקרים במסדרונות. נערות עובדות בזנות כדי להשיג כסף. האלימות שולטת ברחובות.
יפן נמצאת בכאוס מוחלט.

ואז הגיעה הרפורמה החינוכית -"התוכנית".
"התוכנית", היא תוכנית טלוויזיה דוקומנטרית המשודרת פעם בשנה, המיודעת לבצע את הרפורמה החינוכית. מטרתה היא לרסן את הנוער המרדני ולהביא למצב של תקשורת תקינה בין המבוגרים לנוער.

אחת לתקופה תוגרל כיתת חטיבת-ביניים שתישלח למקום מבודד (לדוגמא, אי שפינו ממנו את כל האנשים למטרת יישום חוק זה). שם, התלמידים יתעוררו (וזה, כמובן, לאחר שסוממו ונחטפו) ויוסבר להם שהם הוגרלו למשחק הבאטל רויאל (BR). כל תמיד יקבל תיק ובתוכו מצפן, מפה, קצת אוכל, מים וכלי נשק כלשהו (שיכול להיות מגוחך להחריד. כמו מכסה של סיר. או מזלג).המטרה של המשחק היא לחסל אחד את השני עד שיוותר רק אחד.
קרב עד המוות.

למשחק הגבלת זמן. עד תום הזמן, חייב להישאר רק תלמיד אחד. אם לא כך המצב –התלמידים שנשארו בחיים יוצאו להורג. מי שיסרב לשתף פעולה עם המשחק ועם חוקיו, יוצא להורג בעזרת קולר מתפוצץ שמחובר לצווארו.

כל כמה שעות, יוכרזו ברמקול שמהדהד ברחבי האי ההרוגים והמספר הסידורי שלהם, בנוסף, יוכרזו "אזורי המוות" –האזורים שמי שכף רגלו תדרוך בהם קולרו יתפוצץ מיד. אזורי המוות יוצרים מצב בו אין הרבה מקום לתמרן בו. אי אפשר להתחבא לנצח.



עטיפת הבלו-ריי שעתיד לצאת השנה בארצות הברית


אל התוכנית, נשלחים 42 תלמידים מבית הספר
"Shirowai". ובנוסף אליהם, אל משחק הבאטל רויאל מצטרפים גם שני "תלמידי מעבר" מסתוריים, שנראים הרבה פחות מפוחדים והרבה יותר אכזריים. אי אפשר לסמוך על אף אחד.הספר מציג את תגובותיהן השונות של התלמידים בסיטואציה כל כך בלתי- שגרתית, והתוצאות בכל מקרה מפתיעות וחזקות. לאורך הספר אנו לומדים להכיר את הסיפורים שמביאים איתם תלמידי הכיתה ואת המצוקות והפגיעות של כל אחד מהם. מעניין לראות כיצד כל תלמיד מגיב למצב.
זוג מאוהבים שמחליטים להתאבד יחד; החנון שמחליט לנקום על ההתעללות האכזרית שסבל; הנערה שהתייחסו אליה כמזרן הכיתתי נוקמת גם היא. הדמויות המפוחדות שמתות מהר. הדמויות שמנסות למצוא יחד דרך לברוח. הדמויות שמחליטות להילחם. המפגש בין כל הדמויות יוצר מצב מחריד ואנושי שבו גם הקורא מתעסק בשאלות שהדמויות שואלות את עצמן. אחת הדמויות המרתקות הוא נער בשם קאזו קיריאמה –שהסיבה היחידה שבגללה החליט להיות האיש הרע בסיפור ולחסל את כולם, הייתה בהטלת מטבע גורלית.



קאזו קיריאמה בסרט

אין באמת דמויות "ראשיות" בספר, ובאמת מדהים שהסופר הצליח ליצור ספר שבו לכל דמות יש חלק מרכזי.
בכיתי לאורך כל הספר. הדמויות צריכות להתמודד עם דילמות קשות מנשוא. מתאהבים בכל הדמויות; גם בדמויות שנראות בהתחלה 'רעות' מפני שהן הורגות הרבה דמויות אחרות באכזריות. לכל דמות יש עבר, יש היסטוריה. לכל דמות יש מניע נסתר אחר. בכל פעם שדמות מתה, הלב שלי נשבר מחדש.
כל פרק נגמר בציון מספר התלמידים שנשארו בחיים. בכל סוף פרק המספר צונח. בכל סוף פרק מראה המספרים מעביר צמרמורת בלתי רצונית.


מתוך המנגה

מה יהיו תוצאותיו של המשחק המזעזע? האם ישנה דרך לעבור על החוקים ולשרוד את המשחק ללא רצח חבריך? ומיהם אותם תלמידי מעבר מסתוריים?

הספר מאוד אלים וגראפי, אך הוא אינו עוסק באלימות. הספר מתעסק בצורה בה אנו מגיבים לסיטואציות שונות ומבעיתות. הוא מתעסק באנושיות שלנו, באהבה ובעיות אמון. הוא מתעסק בצורה בה אנו רואים אחרים.

יש קסם בספר הזה, שפשוט אי אפשר להסביר. אולי אלו הדמויות האנושיות להפליא, ואולי בכלל התיאורים המצמררים בדיוקם ובבהירותם. אני לא יודעת. אני לא מכירה בן-אדם אחד שהשאלתי לו את הספר ולא אהב אותו.
מומלץ. מומלץ. מומלץ.

הספר לא תורגם לעברית, אך אני מנסה לשכנע הוצאות לאור לתרגם אותו. אם הספר נשמע לכם מעניין ואינכם מסוגלים לקרוא אותו באנגלית (או בכל שפה אחרת לה הוא תורגם), אתם מוזמנים להציע את הספר לתרגום באתרים של הוצאות לאור. כמו כן, מי שקרא ואהב –קדימה, לשלוח ביקורות על הספר להוצאות בארץ.



***הספר יצא הרבה לפני משחקי הרעב, אז תחסכו ממני את תגובות של "העתקה ממשחקי הרעב!" ושטויות כאלה ואחרות.

****הספר במקור נכתב ביפנית, והתרגום לאנגלית נעשה ע"י יפני. התרגום לא משהו. אני ממליצה לקנות את התרגום המחודש שיצא ב-2010. יש שיפור, אך עדיין, עבודת התרגום הייתה יכולה להיות טובה בהרבה.

יום חמישי, 12 בינואר 2012

עמוד פייסבוק לבלוג


פתחתי עמוד פייסבוק לבלוג. מוזמנים לבקר-
https://www.facebook.com/pages/%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/355610064465363?sk=wall

פוסט פתיחה חגיגי ונוצץ


מאוד מוזר לי לכתוב כאן.
אני מרגישה כאילו אני מקלידה מילים שהולכות לרחף בריק; בחלל האינסופי של האינטרנט. מתוך כל כך הרבה בלוגים, כל כך הרבה אתרים -מדוע שמישהו יכנס דווקא לכאן?
זה לא שמישהו אי-פעם יקרא את הדבר הזה או יכנס בכלל לבלוג, ולכן זה מרגיש כאילו אני מדברת לחלל האוויר. לא
שזה משהו חדש, הרי אין לי שמץ של שפיות בגוף הזה.
ואם כבר מדברים על אי-שפיות, השיחה הבאה בין אליס לצ'שר מאוד רלוונטית-
"אבל אני לא רוצה להסתובב בין מטורפים" העירה אליס.
"אין לך ברירה" אמר החתול. "כולנו מטורפים כאן, אני מטורף, את מטורפת".
"איך אתה יודע שאני מטורפת?" שאלה אליס.
"זה ברור" אמר החתול, "אחרת לא היית באה לכאן".
(אליס בארץ הפלאות, לואיס קרול)
הריני שמחה לבשר לכם, קוראות וקוראים יקרים בלתי נראים, שדברי החכמה של צ'שר חלים גם כאן.
זאת אומרת שאם המשכתם לקרוא (או בכלל הגעתם לכאן) -גם אתם נהנים ממחלת האי-שפיות (ברוכים הבאים לצד האפל של האנושות. לפחות כאן יש עוגיות).

בבלוג הזה, אני אכתוב ביקורות לספרים (גם טובים וגם גרועים, כמעט מרוב הז'אנרים), טיפים לכתיבה ועוד. ואולי, רק אולי, אם אני ממש אתפתה -אשתף בציורים.

את ההיכרות אני אעשה קצר ומתוק; טל, ערפד (לא מהסוג המנצנץ, כן?), משוגעת, פסיכית, חסרת כל חוש למתמטיקה, כותבת, מציירת וכל-מה-שאתם-לא-רוצים-לפגוש-בסמטה-אפלה.

נעים להכיר *לוחצת את היד לאויר*


I'm selfish, impatient and a little insecure. I make mistakes, I am out of control and at times hard to handle. But if you can't handle me at my worst, then you sure as hell don't deserve me at my best.
Marilyn Monroe-
Tater's Tall Tails
Never Ending Stories Book Blog
Sparkles and Lightning Dreamless Giveaway Sparkles and Lightning